>> נחירות - מטרד בלבד או סכנת נפשות?

זוגות רבים חווים עוגמת נפש מדי לילה : זה נוחר חזק , ומונע שינה מזו.    (לעיתים יקרה גם ההיפך).

במקרים חמורים המצב מגיע להפרדת חדרי שינה.

האם רק הרעש הוא הבעייה ?

 

כאשר האדם הנוחר מקיץ משנתו  עייף , ובמהלך היום נרדם בקלות בכל הפוגה  מפעילות או אף תוך כדי נהיגה , קיימת סבירות גבוהה שבמהלך הלילה מתקיימות אצלו הפסקות נשימה ממושכות , לא מודעות , שמסתיימות בפרץ של נחירות , שוב ושוב לאורך הלילה.

מצב זה  מכונה במינוח הרפואי " דום נשימה חסימתי " וכאשר הוא מתרחש בתדירות העולה על 5 פעמים בשעה לאורך כל שעות השינה, יגרום לעייפות רבה ,ולכן נחשב מסכן חיים  בשל העלייה הדרמטית בסבירות לתאונת דרכים בזמן נהיגה . בנוסף לכך הוכח שדום נשימה חסימתי מגביר את  הצטברות הפלאק הטרשתי בכלי דם , גןרר עליה בלחץ דם ומעלה את הסיכון לאירועי חסימת כלי דם  , דהיינו התקפי לב ושבץ מוחי.

 

מה הוא הגורם לנחירות ולעצירת הנשימה במהלך השינה ? בזמן שינה על הגב שוקעת הלשון לכוון הלוע , וקנה הנשימה נמעך באופן חלקי או מלא . מעבר האויר בצינור מעוך גורם לרטט קולני של הרקמות .  אצל אנשים הסובלים מעודף משקל איזור הלוע ובסיס הלשון מכילים רקמה שומנית עודפת שמגבירה את צפיפות מעברי האויר ומעלה את הסבירות לנחירות עזות .

 

קיימים 3 סוגי טיפול שיעילותם מוכחת להפחתה משמעותית של נחירות ודום נשימה חסימתי :

 

1 )   CPAP  - משאבה הדוחסת אויר דרך צינור ומסיכה אל דרכי הנשימה של המטופל . יעילות המכשיר מוכחת , אבל הבעייתיות שלו היא הסירבול של מסיכה וצינור ; רעש המשאבה והתייבשות הפה והאף.

2 ) ניתוח להזזת  שתי הלסתות –מבוצע במקרים קיצוניים , בהרדמה כללית בבית חולים , בהצלחה רבה אך במחיר שינוי תווי הפנים.

3 ) התקן דנטלי – מדובר בשתי פלטות ( ללסת עליונה ותחתונה )  , המוכנסות לפה לקראת השינה , השימוש בהן  "מושך קדימה " את הלשון ופותח את  מעבר האויר בלוע . ההסתגלות יחסית קלה .

קיימים טיפולים נוספים נגד נחירות אך יעילותם לטווח הארוך עומדת בספק.

 

כיצד פועל ההתקן הדנטלי למניעת נחירות?

הנחירות מתרחשות בזמן שכיבה על הגב בעיקר, עקב שקיעת בסיס הלשון אל הלוע , היצרות מעבר האויר בקנה ורטט הרקמות .

מטרת ההתקן הדנטלי היא לשחרר את מעבר האויר בקנה  על ידי הזזת הלסת התחתונה ויחד איתה בסיס הלשון – קדימה.

 

מדובר בשתי פלטות המותאמות במדוייק לשיניים , ומשתלבות  זו מול זו כך שהלסת התחתונה מובאת קדימה ממצב הסגירה הרגיל של הלסתות.

 

ניתן לבצע הדגמה פשוטה של עקרון פעולת ההתקן ברגע זה ממש: הטו את הראש לאחור – כמו במצב שכיבה על הגב והפיקו צליל נחירה . כעת דיחפו את הלסת התחתונה החוצה כך שהשיניים  הקדמיות התחתונות עוברות את העליונות  . נסו להפיק צליל נחירה .אצל רוב האנשים כמעט לא ישמע רעש , שכן נתיב האויר נפתח לרווחה . הרכבת  ההתקן הדנטלי מחזיקה את הלסת התחתונה  במנח קדמי שמאפשר זרימת אויר חופשית .

 

לפני בניית התקן דנטלי למניעת  נחירות ודום נשימה חסימתי חובה לעבור מספר בדיקות : בדיקה במעבדת שינה  ( סומנוגרפיה  )  , בדיקה על ידי רופא אף אוזן גרון על מנת לשלול חסימת מעברי האויר על ידי שקדים מוגדלים וכו'  , ובדיקת רופא שיניים כולל צילום פנורמי כדי לוודא שהשיניים תקינות ומסוגלות לשאת את ההתקן .

 

רופא השיניים נוטל מידות מפה המטופל ולאחר כשבועיים מותאם ההתקן .

 

ההסתגלות לשינה עם ההתקן הדנטלי יחסית קלה , כמות הנחירות ועוצמתן יורדות באופן מיידי ואיכות השינה עולה .

 

קיימות תופעות לוואי לשימוש בהתקן הדנטלי : בבוקר יש תחושה שהשיניים לא נפגשות במקום , אך תחושה זו חולפת תוך זמן קצר . עלולה  להיות  אי נוחות בשרירים , אך ניתן לכוון את מידת הזזת הלסת כך שאי הנוחות תהיה מינימלית.

 

ההתקנים הדנטליים נמצאים בשימוש בארצות הברית כ-20 שנים עם מעקב רפואי ארוך טווח , ומוכרים כטיפול  יעיל למניעת דום נשימה חסימתי ונחירות.

 

קיימים עיצובים שונים של התקנים דנטליים שאושרו על ידי ה F.D.A.   ותפקידו של הרופא המטפל לבחור ולהתאים את  הדגם המתאים לכל מתרפא.

 

דר' מאור משתמש במיטב ההתקנים הדנטליים, כשגולת הכותרת היא ההתקנים של חברת סומנומד האוסטרלית